הדרך  בהווה
המבקש  להגיע  ממרכז  פתח-תקווה  לכפר-סירקין  בהווה,  יכול  לבור  לו  דרכים  שונות,  באמצעותן  יגיע  לכביש לוד ודרכו לכביש הגישה  לכפר, שראשיתו בצומת סירקין  והוא משמש כביש גישה להדר גנים ולעמישב.  לא  כך  היה  בעבר.  על-כך  ידובר  בסקירה  שלהלן.
מקורות  הסקירה  הם  זכרונות  וידע  אישי  של  הכותב  וספר  יובל  כפר  סירקין,  שיצא  לאור  בשנת  1993. נספחים  לסקירה  צילומי  מפות:  1:20.000  מעודכנת  לשנת  1934 ,  1:50.000     מעודכנת  לשנת 1934 , 1:20.000  מעודכנת  לשנת  1941  ו- 1:50.000 מעודכנת לשנת  1942 . כן  מצורפים  עותקי  מסמכים  הנוגעים  לנושא.

מרעיון  להגשמה
השנה  1933 .  פועלים  שחיו  ועבדו  בפתח-תקווה,  שאפו  לעבור  להתיישבות  חקלאית.  בסיוע  ההסתדרות  הם  התארגנו  לקבוצה  שבקשה  להקים  "מושב  עובדים  להתיישבות  חקלאית"  בסביבות  פתח-תקווה.  המושב  נועד  להיקרא  "כפר  נחמן  סירקין"  על-שם  אבי  הציונות  הסוציאליסטית  (1868 – 1924 ).
במהלך  ההתגבשות  איתרו  החברים  את  השטח  להקמת  המושב,  כברת-ארץ  בת  1050  דונם  מזרחית  לפתח-תקווה,  באדמות  אבו-נפיש  ואל-חידף.  אדמות  אלו  היו  שייכות  לכפרים  הערביים  אל-מזירה  שמדרום-מזרח  ופג'ה  במערב,  בקרבת  עין-גנים.  הקרקעות  נרכשו  מידי  בעליהן  ובשנת  1935  הוחל  בהכנות  להקמת  היישוב.  כבר  אז  עלתה  שאלת  הדרך  מפתח-תקווה  לכפר.  בראשית  אפריל  1936  התיישבו,  כידוע,  המשפחות  הראשונות.
המתיישבים  היו  אמורים  להקים  "משקי-עזר", ולהתקיים  על  שילוב  משק  חקלאי  בעבודת-חוץ  בפתח-תקווה  וסביבותיה.  מכאן – הקשר  עם  פתח-תקווה  היה  צורך  של  יום-יום  וכורח  קיומי.  גם  חברים  ששאפו  להתקיים  על  החקלאות  בלבד,  נאלצו  להסתייע  בעבודת-חוץ  עד  ביסוס  המשק.
קשרי  תחבורה  הם  צורך  קיומי  לכל  יישוב,  על  אחת  כמה  וכמה  ליישוב  ככפר-סירקין,  בנסיבות  שתוארו.
הבנת  בעיות  הדרכים  לכפר  מחייבות  התמצאות במרחב  ובאזור  והכרת התקופה.  על  אלה  ידובר  בסעיף  הבא:  האזור  באותם  ימים.